Explore
Also Available in:

שישה עשר הנכדים של נוח

16 נכדים נולדו לנוח לאחר המבול. מכל אחד מהם התפתח uם שלם - כך הונצחו שמותיהם, ועד היום הם משמשים עדות למהימנותם של כתבי הקודש

מאת Harold Hunt עם
תורגם על ידי החותם (hachotam.org)

wikimedia commonsEphesusRuins
תרשיש או טרסוס היא אזור בטורקיה של היום.

שנוח ובני ביתו יצאו מהתיבה, הם היו האנשים היחידים בעולם. על שלושת בניו - שם, חם ויפת - ועל נשותיהם, הוטל להתרבות ולמלא שוב את העולם. שמותיהם של 16 מנכדיו של נוח מפורטים בבראשית י׳.

כתבי הקודש מציינים את שמותיהם של אותם נכדים, ואת הדרן שבה אלוהים הפיץ אותם בעולם לאחר שבנו את מגדל בבל. מכל אחד מהם התפתח עם שלם.

תוחלת החיים של הדור הראשון לאחר המבול הייתה גבוהה, והאוכלוסייה גדלה בקצב מהיר. באותם ימים התרחשו מספר תופעות:

  1. העמים שהתפתחו באזורים השונים כינו את עצמם בשם האיש שהם היו צאצאיו.
  2. לעתים קרובות הם כינו גם את ארצם, את עיר הבירה שלהם או את הנהרות וההרים העיקריים שבאזור על שמו של אותו האיש.
  3. עמים שהחלו, לעבוד אלוהים זרים בינו לעתים את אליליהם בשמו של אבי האומה שלהם, או שהתייחסו אליו כאל אלוהיהם.

מדוע זה חשוב? משום שכך הונצחו שמותיהם של בני נוח ושל נכדיו, ועד היום הם משמשים עדות לכך שכתבי הקודש מתעדים בדיוק ךב את ההיטטולוה בכלל ואח המבול בפרט. בעת נבחן את העדויות, האלח.

בניו של יפת

״בני יפת: גומר ומגוג ומרי ויוון ותובל ומשך ותירס״ (ברא׳ י׳ 2). גומר הוא הנכר הראשון שמוזכר.

גומר

יחזקאל הנביא דיבר על עם ששמו גומר, ועל עם אחר ששמו תּוֹגַרְמָה (שהיה בנו של גומר). הוא תיאר אותם כעמים ששוכנים בירכתי צפון: ״גומר וכל אגפיה, בית תוגרמה ירכתי צפון״ (יחו׳ ל״ח 6). ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו ציין שהאנשים שגרו בגלטיה (טורקיה של ימינו) נקראו קודם לכן גומר.

מאוחר יותר היגרו רבים מתושבי גלטיה לאזור צרפת, ספרד ווֵילְס. עד היום יש בספרד אזור שנקרא גלציה. השפה הוולשית המסורתית נקראת גומרית.

7915Ramesses-Nabatean

על פי המסורת, הארמנים הם צאצאיהם של אשכנז ותוגרמה, בני גומר. ראוי לזכור שבעבר הייתה ארמניה גדולה יותר, ושטחה כלל חלקים מטורקיה של ימינו. רבים סבורים שמקורו של השם טורקיה הוא תוגרמה.

מגוג

לדברי יחזקאל, גם מגוג היה עם ששכן בצפון (יחז׳ ל״ט 1 -6). לפי יוסף בן מתתיהו, מגוג הייתה באזור אוקראינה.

מדי

מדי ועֵילָם - בגו של שֵׁם - הם אבות האומה הפרסית. מאז ימי כורש המדים מוזכרים תמיד (פרט למקרה אחד) לצד הפרסים. הם הפכו לעם אחד בעל חוקה אחת, כפי שמעיד הביטוי ״כדת מדי ופרם״ (ראה דני׳ ר 16,13,9). במשך השנים הפכו השניים לעם הפרסי.

יוון

השם יוון מופיע בתנ״ך חמש פעמים. בניו של יוון היו אלישה, תרשיש, כּיתים ודוֹדָנים (ברא׳ י׳ 4), וכולם כאמור קשורים לעם היווני. תרשיש או טרסוס היא אזור בטורקיה של היום.

על פי אנציקלופדיית בריטניקה, כיתים היא קפריסין של ימינו. ליוונים היה אליל שנקרא יופיטר דודנאוס, כנראה על שמו של דודנים, בנו של יוון.

תובל

יחזקאל מזכיר את תובל לצד גוג ומֶשֶׁך (יחז׳ ל״ט 1). תִגְלַת פִּלְאֶסֶר הראשון, שמלך באשור בשנת 1100 לפני הספירה בערך, הזכיר את צאצאי תובל. יוסף בן מתתיהו אמר שעם האיברי היה מצאצאיו של תובל ושכן באזור שבו נמצאת היום גרוזיה. יתכן שמקור שמה של העיר טובולסק או מקור שמה של העיר טביליסי הוא תובל.

משך

רבים סבורים שמשך היה שמה העתיק של מוסקבה - עיר הבירה של רוסיה וגם שם האזור כולו שבו היא נמצאת. עד היום יש בקרבת מוסקבה אזור ששמו משך.

תיוס

ככל הנראה התגוררו בני תירס במקדוניה, שחלק גדול ממנה הוא יוגוסלביה של ימינו.

בניו של חם

״כּוּש ומצריים ופוּט וכנען״ (ברא׳ י׳ 6). בני חם התמקמו בעיקר בדרום מערב אסיה ובאפריקה. לעתים קרובות התנ׳׳ך מתייחס לאפריקה כאל ״ארץ חם״ (תהל׳ ק״ה 27,23; ק״ו 22).

בוש

כוש הוא שמה הקדום של אתיופיה. בכל פעם שכתבי הקודש מתייחסים לאזור אתיופיה, השם שמופיע הוא כוש. גם יוסף בן מתתיהו דיבר על האתיופים וטען שהם בני כוש.

מצריים

השם מצריים מופיע בתנ״ך מאות פעמים. כשיעקב מת, למשל, קראו למקום מותו ״אָבֵל מצריים״ (ברא׳ נ׳ 11).

פוט

פוט מזוהה עם לוב. ידוע שבלוב זרם הנהר פוט. בימיו של הנביא דניאל כבר נעשה שימוש בשם לוב (דני׳ י״א 43). יוסף בן מתתיהו ציין שלוב נוסדה על ידי פוט, והוא עצמו המשיך לכנות את הלובים בשם פוטים.

כנען

כנען הוא השם הכללי שניתן מאוחר יותר לכל האזור שבו שכנה ארץ ישראל, ושכולל את ישראל ואת ירדן של ימינו.

הבה נבדוק גם מי היו הצאצאים של בני חם (ברא׳ י׳ 18-7). למשל פלשתים (אם כי לא ברור אם ממנו התפתח העם הפלשתי), צידון, שכנראה על שמו נקראה העיר צידון, וחֵת שממנו התפתחה האימפריה החִתית. בין העמים שהתגוררו בכנען היו צאצאי היבוסי, האמורי, הגִרְגָשי והחיווי. אחד מצאצאיו הבולטים של חם היה נמרוד - אביהם של הבבלים.

בניו של שם

״עילם ואשוּר ואַרְפַּכְשַׁד ולוד וארם״ (ברא׳ י' 22).

עילם

עילם, כמו מדי, הוא אחד משמותיה הקדומים של פרס. עד ימיו של כורש נקראו הפרסים עילמים, וכך הם נקראו לעתים גם בברית החדשה: ״פרתים אנחנו ומדים, עילמים ותושבי ארם נהריים״ (מה״ש ב׳ 9). לפיכך, הפרסים הם צאצאיהם של מדי בנו של יפת, ושל עילם בנו של שֵׁם.

אשור

אשור הייתה אחת האימפריות העתיקות. האשורים נהגו לבנות פסל בדמות אשור, אבי אומתם, וכל מלך אשורי נשבע שהוא עונד את כתר המלכות רק כביטוי למלכותו של האליל אשור.

ארפכשד

ארפכשד היה אבי האומה הכשדית. נכדו של ארפכשד הוא עֵבֶר, שמשמו נגזר שמה של האומה העברית. אחד מצאצאיו היה אברהם אבינו (ברא׳ י״א 21-16).

לוד

צאצאיו של לוד התמקמו באזור מערב טורקיה של ימינו עיר הבירה שלהם הייתה סרדיס, שאליה נשלחה אחת האיגרות מתון השבע שמוזכרות בספר ההתגלות פרק ג׳.

ארם

ארם היא סוריה. הסורים נקראו בעבר ארמים, ושפתם הייתה השפה הארמית. עד להתפשטות האימפריה היוונית נחשבה הארמית לשפה הבינלאומית העיקרית (ראה מל״ב י״ח 26). גם ישוע זעק על הצלב בארמית: ״אלי, אלי, למה שבקתני?׳׳ (מתי כ״ז 46), מה שאולי מעיד שזו הייתה השפה הרווחת באות ימים, ואולי אפילו.

סיכום

במאמר זה סקרנו בקצרה את צאצאיהם של בניו של נוח. כמובן שיכולנו להרחיב עוד יותר בנושא ולבדוק למשל את מוצאו של העם הסיני. אבל חשוב שנבין שאותם נכדים אכן התהלכו עלי אדמות, כפי שמציינים כתבי הקודש. כתבי הקודש הם מפתח אמין, ובעזרתו אפשר להכיר את ההיסטוריה.